'רק להיום אעשה למישהו דבר מה מועיל בלי שייוודע לו…'
אני אוהבת לעזור, זה טבוע בדם שלי, אני מתנדבת מגיל צעיר מאוד בכל מיני מקומות.
שנת ה'מחוייבות האישית' בבית הספר הייתה השנה השלישית של הפעילות ההתנדבותית שלי עם בעלי מוגבלויות.
כשהגעתי לאו. איי. ההתנדבות התחלפה במילה שירות. ו… כן, אני ידועה כאחת שממהרת לעזור, שלא יודעת להגיד "לא". שכבר בשנה הראשונה שלה בקבוצות עשתה את כל תפקידי השירות בקבוצה, ומעבר לרמת הקבוצה היה רק שאלה של זמן…
עם הזמן וההעמקה בעבודת התכנית למדתי שגם לשירות יש גבולות.
כלפי אחרים – למדתי לזהות ששירות עוזר, אך במידה רבה מדי הוא מקלקל להם.
כלפי עצמי – זיהיתי את הגבולות של עצמי, מתי השירות גוזל יותר מדי מזמני, או שואב ממני יותר מדי כוחות, שבסופו של דבר פוגעים בתפקוד שלי ובהימנעות.
ומעבר לזה, למדתי להגיד 'לא'! ולהיות בטוחה שממשיכים לאהוב אותי.
וגם אם לא, זה לא נורא.
