חוסה תחת כנפי הכוח העליון

"…כשאנחנו מוציאים ממוחנו את העוולות שגרמו לנו אחרים, נחפש בהחלטיות את השגיאות שלנו. היכן היינו אנוכיים, לא כנים, מחפשים את טובת עצמנו ומפוחדים." (הספר הגדול של אלכוהוליסטים אנונימיים, הדפסה מאי 2010, עמ' 53).

הגעתי לאו-איי כדי לרדת במשקל. לא היה לי כל מושג מה זו תוכנית או-איי. חברה סיפרה לי שהיא רזתה באו-איי, וחשבתי שאולי גם אני יכולה לרדת במשקל. כל השיטות שבהן ניסיתי להוריד במשקל במשך השנים לא סיפקו לי את התוצאה הרצויה. חלקן עבדו לזמן קצר, אך לא הייתה לי סבלנות להתמיד, ולאחר מספר שבועות חזרתי למה שחשבתי שהיו הרגלי האכילה הנורמליים, כלומר לאכול כל מה שרציתי ובכל זמן שרציתי.

בפגישה הראשונה של או-איי לא הפסקתי לבכות. לא יכולתי להאמין עד כמה הסיפורים ששמעתי שם דמו לשלי. בשיתופים אנשים התלוננו והביעו רגשות כעס, אך הדברים היו תמיד מלווים בתקווה. התקווה הזו נתנה לי הרגשה טובה וגרמה לי לחזור לפגישות. מצאתי מאמנת, בניתי תוכנית אוכל, התחלתי לעבוד את הצעדים וגם ירדתי במשקל.

התחלתי את הצעדים, אך מאחר שהייתי בריכוז עצמי, לא ממש עבדתי אותם. מה היה חלקי במצב מסוים שגרם לכאב? אתם צוחקים עליי? שום דבר לא היה באשמתי, זו תמיד הייתה אשמתו של האחר. אני צריכה לסלוח, לקבל, לגלות חמלה למישהו שאינו ממלא אחר הכללים? אם אני צריכה לפעול לפי הכללים אז גם האחר חייב. אז כך, לאחר שמונה עשר חודשים, איבדתי את ההימנעות שלי ואת המאמנת שלי ומצאתי את עצמי מלאת ספקות ורחמים עצמיים, חוזרת לדרכי ההתנהגות הישנות. מה שלא ידעתי היה שבכל זאת היה לי זיק של תקווה ואמון בכוח עליון, שתחת כנפיו חסיתי.

אחרי 25 שנים מצאתי את עצמי מתלוננת בפני חברה על משקלי הרב, ואני בטוחה שהכוח העליון שתחת כנפיו חסיתי כל אותן שנים דיבר אליי מגרונה של חברתי. היא הגתה בחמלה רבה את המילים "אכלני יתר אנונימיים". זה כל מה שהייתי צריכה לשמוע, ובאותו רגע ידעתי מה עליי לעשות. בתוך שבוע הייתי בפגישה ובתוך שבועיים כבר עבדתי עם מאמנת אוהבת שהדריכה אותי בכתיבה יום יומית על צעד 1 ועל פרק מהספר הגדול. כתבתי כל בוקר ובערב הקראתי למאמנת שלי את מה שכתבתי. עולם חדש נפתח בפניי, פתאום הבנתי את התוכנית. כל מה שקראתי היה הגיוני. כל מה ששמעתי בפגישה נשמע הגיוני ולבסוף גם הרגשתי שיש הגיון בדברים שבהם אני משתפת.

עברו כבר חמש שנים מאז שהגעתי לאו-איי בפעם השנייה. אני חיה כל יום בהרגשה קלה יותר בלב, בגוף וביחס שלי לבני המשפחה, לחברים ולכל אחד שמקשיב לי. כאשר אני עושה מדיטציה, אני מקדמת בברכה כל יום שמגיע, אני כותבת ושואלת את אלוהים אילו הרפתקאות הוא מתכנן עבורי היום.

ליז ב' שיקגו ארה"ב

תורגם באופן חופשי מאתר oalifeline.org