"כל קבוצה צריכה להיות עצמאית, פרט לעניינים המשפיעים על קבוצות אחרות או על או-איי ככלל" (12 הצעדים ו-12 המסורות של או-איי, עמ' 111).
הקבוצה שלנו חופשיה לקבל החלטות עבור עצמה בהנחיית הכוח העליון. איננו חייבים להיות בעלי ערכים מסוימים או צרכים מסוימים ואיננו חייבים לעשות דברים רק משום שקבוצות אחרות נוהגות כך. אף אחד אינו יכול לחייב אותנו לעשות משהו רק משום שהוא חושב שכך נכון לעשות. אנו חופשיים לעשות דברים בדרכנו וכפי שאנו מוצאים לנכון.
אם ניקח מצב היפותטי שבו אנו מרכלים על קבוצות שאינן נוהגות נכון, ובכך אנו גורמים לאחרים להימנע מלהגיע לאותן קבוצות, הרי שפגענו באוטונומיה של אותה קבוצה. יתירה מכך – ייתכן שחברים חדשים או משתתפים אחרים יקשיבו לרכילות שלנו ויחשבו שאו.איי. מפוצלת, ולכן אינה מתאימה להם, ודבר זה יפגע באו.איי ככלל.
כיצד משפיעות המסורות על החלטותינו? לפעמים זה קל! למשל – האם מותר לחברים לאכול או לשתות בפגישה? האם נוכל לתת חסות למשחקי ספורט? ברור שלא. לפעמים יש נושאים שקשה יותר להחליט לגביהם. מה אנו עושים אם מנחה מצטט מספרות שאיננה מאושרת על ידי או.איי? אילו פרטי ספרות נציג בפגישה? האם יש לנו דעה רשמית על מאכלים כל שהם? האם אנו רשאים לשנות מילים מספרות או.איי בעת הקריאה? איך אנו מתנהגים כשאנו יוצאים לאכול יחד לאחר הפגישה? המסורות עוזרות לנו להחליט במצבים אלה. למרות שכקבוצה אי אפשר לכפות עלינו את קיום המסורות, הרי שאיננו חושבים שהתעלמות מהן הינה דבר טוב.
במסע שלי באו.איי השתתפתי בשתי פגישות שהשתמשו במילים, בשמות ובתפילות של דת מסוימת. זה גרם לי לעזוב את או.איי לתקופה של למעלה מעשר שנים. לו באותה עת הייתי יותר בהחלמה, הייתי מחפש פגישה אחרת. לחילופין לו היה לי יותר אומץ, הייתי אומר את דעתי באותן קבוצות. אבל באותו זמן חשבתי שאו.איי היא דתית מדיי בשבילי, דבר שלא היה נכון לאו.איי ככלל, אבל לא ידעתי זאת אז. בהיותי בתוכנית ראיתי מספר קבוצות שלקחו את האוטונומיה הזו קצת רחוק מדיי. תמיד מומלץ להסתכל על התמונה כולה.
משוחזר מעיתון או.איי. היום, סנט לואיס, אפריל 2015
מתורגם באופן חופשי מאתר oalifeline.org
