פחד

"פחד – מילה קצרה זו נוגעת איך שהוא בכל היבט של חיינו. זה היה חוט רע ושוחק…" (הספר הגדול, עמ' 54)

נקראתי לשמור על נכדתי בת ה-3 שמחלימה מדלקת עיניים. היינו אמורות לבלות יחד 6 שעות.

בראש ובראשונה קופצים פגמיי: אנוכיות, חוסר כנות, טינה ופחד, מחופשים לשאלות –

מה אעשה איתה?

מה אם היא לא תרצה בי?

מה יהיה כשאתעייף?

ואם תרצה את אמא?

איך נעביר זמן כה רב?

תודה לאל שמיד לאחר מכן אני מזהה שאני שוגה במחשבות הנטועות ברצון עצמי. ביקשתי מכוח עליון להסיר אותן מעליי והפניתי את מחשבותיי לעזרת אחרים, בראש ובראשונה אליה, הקטנה:

אלי, אנא עצב עבורי אידאל שפוי איך לבלות עם נכדתי הפעלתנית 6 שעות ותן לי כוח לעשות את רצונך.

והנס התרחש. השעות חלפו ביעף, היא ניווטה את הפעילות, היא זו שהחליטה מה נעשה, היא ניהלה אותי ביד רמה. ואני, בחסד אלוהים, שומרת על הגבולות למען שלומה.

כל הפחדים סרו להם כלאחר יד, היו כלא היו, באמצעות רוח היקום!