אכילה כפייתית

האם האוכל מנהל את חייך? למה אכלתי? את לא יכולה להתאפק? למה אכלתי את השאריות של הילדים? רק עוד חתיכה אחת וזהו, היה לי יום קשה – מגיע לי פיצוי, לא נורא – מחר אקזז, מחר אעשה אימון כפול, מחר בטוח אצליח להתאפק…. והנה הגיע מחר…

כמה פעמים הבטחנו לעצמנו את אותה הבטחה שמחר הכל יהיה בסדר ושום דבר לא קרה? ובכן, קחו נשימה עמוקה והמשיכו לקרוא ואולי תוכלו לשחרר קצת מהאשמה. המשפטים האלה מוכרים כל כך והם רק חלק קטן ממה שאנחנו אומרים לעצמנו בכדי להצדיק את הביס הבא, ולמרות מה שאנחנו חושבים אין לנו שליטה כי ככה פועל המנגנון של אכילה כפייתית.

מהי אכילה כפייתית?

“כפייתיות” על פי ההגדרה פירושה “דחף או משיכה שאי אפשר להתנגד לה, לביצוע פעולה לא הגיונית כלשהי”. הרי אנחנו יודעים בדיוק מה תהיה התוצאה אחרי האכילה ועדיין אנחנו אוכלים כי זה חזק מאיתנו. לא רק כמות האוכל שאנחנו אוכלים, אלא גם הדרכים שבהן אנחנו מנסים לשלוט באוכל שלנו. ישנם אכלנים כפייתיים שאוכלים בסתר, אחרים מפגינים את אכילת היתר שלהם בציבור. אחדים זוללים עד להקיא, אחרים אוכלים בלי הרף ומרעיבים עצמם חליפות.

אבל לכולנו יש מכנה אחד משותף: כולנו מונעים מאותו דחף לא הגיוני שאנחנו לא מצליחים להתנגד לו.

להלן 15 השאלות שיסייעו לכם לדעת האם אתם מתמודדים עם מצב של אכילה כפייתית:

1. האם אני אוכל כשאיני רעב, או שאינני אוכל כאשר גופי זקוק למזון?
2. האם אני מבלמס ללא סיבה ברורה, ולעיתים אוכל עד להתפקע או אפילו עד שמרגיש בחילה?
3. האם אני מרגיש אשמה, בושה, או מבוכה ממשקלי, או מהאופן בו אני אוכל?
4. האם אני אוכל בתבונה בנוכחות אחרים ומפצה על כך כשאני לבד?
5. .האם אכילתי משפיעה על בריאותי או על האופן בו אני חי את חיי?
6. כאשר רגשותיי עוצמתיים, חיוביים או שליליים-האם אני פונה לאוכל?
7. האם התנהגויות האכילה שלי גורמות לי או לאחרים להיות לא מאושרים?
8. האם השתמשתי אי פעם במשלשלים, הקאות, חומרים משתנים, אימון כושר מופרז, כדורי הרזיה, זריקות או התערבות רפואית אחרת (כולל ניתוחים) כדי לנסות לשלוט במשקלי?
9. האם אני צם או מגביל בצורה קיצונית את הכמויות שאני אוכל, כדי לנסות לשלוט במשקלי?
10. האם אני מפנטז שחיי יהיו טובים בהרבה אם אהיה במידה או במשקל שונה?
11. האם אני צריך ללעוס או להחזיק משהו בפה כל הזמן: אוכל, מסטיק, סוכריות או משקאות קלים?
12. האם אי פעם אכלתי אוכל שרוף, קפוא, או מקולקל, בבית בחנות או מהזבל?
13. האם יש מאכלים מסוימים שאינני יכול להפסיק לאכול אחרי הביס הראשון?
14. האם ירדתי במשקל עם דיאטה או “במשך תקופת זמן של שליטה” ואחר כך היו לי התקפות של אכילה לא מבוקרת ו/או עליה במשקל?
15. האם אני מבזבז זמן רב מדי בחשיבה על אוכל, בוויכוחים עם עצמי אם ומה לאכול, תכנון הדיאטה הבאה, או אימון גופני כתרופה, או ספירת קלוריות?

אז האם אתם מתמודדים עם אכילה כפייתית?

גם אם ענית בחיוב על שלוש או יותר מן השאלות האלה, רק את/ה יכול/ה לענות על השאלה הזאת. אף אחד אחר אינו יכול להחליט בשבילך. אין צורך להתבייש להודות שיש לך בעיה, אף אחד מאיתנו לא ביקש להיות אכלן כפייתי. באכלני יתר אנונימיים אנחנו מאמינים שאכילה כפייתית היא מחלה, מחלה פרוגרסיבית שלא נרפאים ממנה. אבל כמו במחלות אחרות אפשר לעצור אותה. ברגע שאכילה כפייתית כמחלה משתלטת על האדם, כוח הרצון אינו מעורב עוד, משום שהאכלן הכפייתי הסובל איבד כבר את כושר הבחירה שלו בענייני אוכל.

התסמינים שלנו שונים זה מזה, אבל יש לנו דבר אחד משותף: אנחנו חסרי-אונים בפני האוכל, ואיננו מסוגלים לנהל את חיינו כיאות. אם אתם חושבים שאתם חלק מאיתנו, אנו מקדמים אתכם בזרועות פתוחות.

“אחרי כישלונות חוזרים ונשנים בניסיון לשלוט באכילה שלנו ובמשקל גופנו, הגענו לפתרון מוצלח. הפתרון שלנו הוא תוכנית החלמה – תכנית של שניים עשר צעדים פשוטים. אלפי חברים ב”אכלני יתר אנונימיים החיים לפי הצעדים הללו הפסיקו לאכול באופן כפייתי.” (מתוך הספר 12 הצעדים ושתיים המסורות של אכלני יתר כפייתיים)

אתם מוזמנים פשוט להצטרף, או להשאיר לנו פרטים ונהיה בקשר.