תפילת המאמנת

"כעת יש לנו מסר של תקווה להעביר לאכלני יתר אחרים" (שנים עשר הצעדים ושתים עשרה המסורות של או-איי, עמ' 81)

משעברתי התעוררות רוחנית באמצעות 12 הצעדים צברתי חוויות רוחניות (שינוי גישה לחיים ושינויים התנהגותיים) ושוחררתי מאכילה כפייתית וממחשבות אובססיביות על אוכל, מראה ומשקל. לקחתי על עצמי את מה שאני רואה כ"התפקיד" באו-איי – להעביר את הבשורה לחברים שעדיין סובלים. הפכתי למאמנת!

בפרק 7 "עבודה עם אחרים" בספר הגדול מצאתי הדרכה מדויקת, ואני חוזרת אליו בכל פעם שמגיעה אלי מאומנת חדשה.

חיברתי תפילה המבוססת על הפרק השביעי בספר הגדול. אני נושאת אותה בכל בוקר, וזו לשונה:

אלי,

אני מבקשת לעבוד באינטנסיביות עם אכלני יתר אחרים.

אני מבקשת לזכור שהם חולים מאוד.

אני מבקשת יכולת להעמיד עצמי במקומם.

אני מבקשת סבלנות וסובלנות לקצב ההתקדמות שלהם, אפילו יכולת להניח להם בעת הצורך.

אני מבקשת להיות פתוחה כלפיהם ולספר להם בדיוק מה קרה לי, מניסיוני ומחוויותיי כאדם חולה שהחלים, ולהדגיש בחופשיות את הצד הרוחני.

אני מבקשת דיבור שפוי, שקט ומלא הבנה אנושית.

אני מבקשת פשוט לפרוש בפניהם את הכלים הרוחניים ולהראות להם כיצד פעלו עבורי.

אני מבקשת נכונות לעשות כל שברצונך למען חברים שרוצים להחלים.

אני מבקשת לבטוח בך ולנקות את ביתי.

אני מבקשת להתרכז בהפגנת הרוחניות שבי בלי קשר למה שיאמרו לי או יעשו ליהמאומנים.

אני מבקשת גישה חדשה ורוח חדשה בכל פגישה.

אני מבקשת לצעוד עם המאומנים יום אחר יום בדרך ההתפתחות הרוחנית. להתמיד.

אני מבקשת שהמניע לאימון יהיה טוב לחלוטין ושאחשוב רק על מה שאני יכולה להביא לשם.

אני מבקשת להיות על קרקע רוחנית מוצקה לפני כל מפגש.

אני מבקשת להסביר ביסודיות לחבריי מדוע האכילה הכפייתית לא טובה עבורי.

אני מבקשת להיות במקום שבו אוכל להיות לעזר הרב ביותר לאחרים.

אני מבקשת לא להראות שנאה או חוסר סבלנות לאכילה כפייתית.

אני מבקשת לעזור להם להכיר בצורה טובה יותר עד כמה חמורה הבעיה של האכילה הכפייתית.

מאחר שאנו נמצאים בעידן שבו השיחות מתקיימות בטלפון ותוך כדי האימון קופצות הודעות, אני מוסיפה לתפילה:

אלי, אני מבקשת להיות מרוכזת רק במאומנים בעת השיחה.

תודה