"תוכנית פעולה היא תהליך של זיהוי ויישום של פעולות שהינן חיוניות להימנעות האישית ולהחלמה הפיזית, הנפשית והרוחנית של כל אחד מאיתנו, אשר אותן אנו יכולים לנקוט אם על בסיס יומיומי ואם בטווח הארוך. כלי זה יכול להשתנות מחבר או-איי אחד למשנהו. ייתכן כי משך הזמן אף ישתנה לגבי כל אחד ואחד מאיתנו, ככל שנתקדם בהחלמה שלנו. בהשתמשנו בכלי זה נמצא כי אנו מפתחים תחושה של שלווה וכי אנו ממשיכים לצמוח מבחינה נפשית ורוחנית מדי יום, ליום אחד בלבד". (פורמט HOW).
כשהמחלה השתוללה בחיי, בגופי ובתודעתי, שלטו בעולמי שני צבעים – השחור, והלבן. שני מושגים הגדירו את מרחב הפעולה שלי – הכול או לא כלום.
מכיוון שהכול היה בדרך כלל מחוץ להישג ידי, אז קרסתי לרוב אל הלא כלום. מכיוון שאין רק לבן, בהיר וטוב, נזרקתי בייאוש אל השחור.
אני ממש זוכרת את עצמי בצמתים שבהם הייתי צריכה לבחור, ומכיוון שלא יכולתי לעשות את הדברים לגמרי כפי שרציתי, בזמן ובאופן שרציתי – נתקפתי שיתוק ונותרתי באי העשייה. החיים נראו לי גדולים מכפי יכולתי, ואני הרגשתי עצמי זעירה, כמעט אפסית.
תחושת הייאוש הופיעה לצד תחושות חוסר התקווה והתבוסתנות, ובאמת לא ידעתי איך להמשיך מיום ליום, מהו מקומי בעולם, מה תפקידי. מתי לעשות ומתי להניח, מתי לפעול ומתי להרפות.
כשהגעתי לאו-איי גיליתי את הפלא של הכלים. אני לא אמורה לפתור הכול בבת אחת, ויתרה מזאת – אני לא באמת אמורה לפתור דבר. אני אמורה לעשות פעולות מסוימות, ואז להרפות. למדתי שיש אלוהים בעולם וזה לא אני. בכל בוקר כשאני מתעוררת, הוא מברך אותי באהבה ומזכיר לי: "אני פה כדי לנהל את העניינים, אם אצטרך אותך, אדע איפה למצוא אותך".
כך, בביטחון עמוק שהכול בעולמו של אלוהים מנוהל, ובכלל זה אני ורצוני וחיי, אני יכולה להירגע. אני מתבוננת בעולם מהגודל האותנטי שלי, אני בת אדם, לא פחות ולא יותר. אני זוכרת שאני קטנה ושזה בסדר, שאני לא צריכה לעשות דבר חוץ מאשר מה שאני יכולה לעשות. קווי המתאר של תוכנית הפעולה שלי מתווים לי את גבולות השפיות שלי.
כשאני יוצאת מהבית, אני בודקת מה צפוי לי בדרכי – איפה אוכל לעצור לארוחה, אילו מפגשים חברתיים צפויים לי, האם יש פגישה שאני אולי חוששת ממנה. כל דבר שיכול להוות אתגר עבורי – שמח או קשה, כי גם דברים משמחים מאתגרים אותי ביכולת שלי להכיל אותם. אני נערכת בהתאם ולא שוכחת לקחת איתי את אלוהים. אם אני מוצאת את עצמי מתלבטת בשאלה אם לדבוק בתוכנית הפעולה או שמא – לאור נסיבות משתנות – לסטות ממנה, אני מתייעצת איתו.
איך אני מתייעצת עם אלוהים במהלך היום? דרך תפילה, עשיית צעד 10, שיתוף חברה, פתיחה אקראית של הספר הגדול. כל דבר שמזכיר לי שאני מוגנת, מושגחת ואהובה מאוד, ושאני יכולה להישען על כוחו וחוכמתו של אלוהים בכל רגע.
