מסורת 8

מסורת 8: "על אכלני יתר אנונימיים להישאר לעולם בלתי מקצועיים אבל מרכזי השירות שלנו יכולים להעסיק עובדים מיוחדים" 

עיקרון רוחני – חברותא. 

לפני התוכנית אספתי סביבי הרבה אנשי מקצוע כדי להשתמש בהם בשעת הצורך מאחר והייתי אובדת עצות. (רופאים שונים, דיאטנים, פסיכולוגים וכו'), ואילו אני תמיד ידעתי הכול. נתתי עצות בכל שטח, במיוחד לאלה שלא שאלו אותי. 

החברותא, ההזדהות יוצרת את הביחד. למרות שיש לי צרכים מיוחדים אני מחפשת את טובת הכלל ולא את תועלתי האישית. אני עומדת על הצרכים שלי ללא פגיעה באחרים. 

היום אני יכולה לומר מה אני מרגישה, מוכנה להסתכן, מבלי לצפות שיבינו אותי. אני מקשיבה לאחרים.  

מסורת 8, כמו צעד 8 שמכין אותי לכפר על מעשי בכנות, מלמד אותי שגם לאחרים יש זכויות, מלמד אותי משמעת עצמית ונתינה. לתת אהבה ללא פנקסנות.   

האם אני מכירה בכך שאינני יועץ מקצועי או : "מומחה הבית" לכל דאגה שבפניה עומדים משפחה וחברים?

האם אני יודעת שאני יכולה "להנהיג מכוח של דוגמא אישית" במקום לחלק עצות?